הגנת הקניין הרוחני כמחולל יזמות 

"יצירת נוסח – פירושו: מתן צורה קבועה למחשבותיו ולהרגשותיו של הדור... יוצר הנוסח הספרותי מסיע לדורו, לבעלי הכישרון הבינוני שבדורו, לחשוב את מחשבותיהם ולהרגיש את הרגשותיהם. הוא מכניס לתוך רוחם ומסדר עליהם את עולמם הפנימי.  הוא המוציא את מעט הזהב מבדידי רוחם והוא המתיכו ל'מטבעות'".

[מתוך "יוצר הנוסח", מאת ח"נ ביאליק]

האם שוטטתם פעם בשוק מקומי בכפר במדינת עולם שלישי, המלא בעבודות יד "אותנטיות"? חשבתם פעם איך קרה שבשוק שכזה (שטרם התקלקל במזכרות לתיירים) הרוכלים מציעים את אותה סחורה המיוצרת שוב ושוב כבר מאות בשנים? תהיתם מדוע לא תמצאו שם שכלולים או חידושים של המוצרים הקיימים? ובכן, התשובה לכך כנראה טמונה בהיעדר תמריץ ליזום ולחדש. שכן, אומן שישקוד על שכלול עבודתו ויראה כי שכרו בעמלו – ימצא בתוך זמן קצר כנראה את חבריו האומנים מעתיקים את השכלול ומוציאים תחת ידם יצירה זהה. שוב נמצא בשוק רק את אותן יצירות ולא נמרץ את אותו אומן-חדשן. ומכאן, שלאף אחד מן האומנים של אותו הכפר אין את התמריץ הראוי ליזום ולחדש.

בשונה מאותו שוק אותנטי, החברה המודרנית השכילה להגן על יצירותיהם של ממציאים, אומנים ויוצרים אחרים – על-ידי הקניית זכויות של קניין ביצירות מעין-אלה, ובכך תמרצה אותם להמשיך לעשות-כן לטובתן של הקהילה והחברה. קניין שכזה על נכסים בלתי-מוחשיים ידוע כ"קניין רוחני". אחד השחקנים המרכזיים בעת המודרנית אשר סייעו לחולל את המהפיכה התעשייתית במאה ה-19 ולאחריה מהפיכת המידע בשלהי המאה ה-20, הינו ההכרה בזכויות הקניין הרוחני וההגנה המשפטית החזקה עליהן. החירות ליצור וליזום מצד אחד לא יכולה להיות שלמה בלא חוקי הגנת הקניין הרוחני מהצד השני, המעניקים ליוצרים זכויות בלעדיות על נכסים בלתי-מוחשיים בתחומים שונים, החל מספרות, אמנות, מוסיקה ועד המצאות וטכנולוגיה. בין הזכויות לקניין הרוחני נמנים בין היתר, הפטנט, סימן המסחר, זכות היוצרים, סוד מסחרי, מדגם וכיו"ב.

לפיכך, המצאתו של הקניין הרוחני, עיגונו בספר החוקים ואכיפתו בבתי המשפט המוסמכים לכך, מהווים אם-כן מחולל יזמות של ממש. הללו מגינים על עמלו של היוצר וגומלים לו באופן צודק והולם על השקעתו (לוק, 1690). הם מאפשרים ליוצר לשמור על השלמות האישיותית שלו כחלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי Radin, 1982)). בנוסף, הגנה על הקניין הרוחני מעניקה ליוצר או לבעליו מונופול על הרווח הכלכלי הפוטנציאלי הטמון ביצירה. הרווח הכלכלי והאישיותי שצומחים ליוצר משרתים לא רק את הפרט כי אם גם את הכלל. שכן, הגדלת הערך המוסף של הפרט יחד עם התמריץ ליזום ולחדש - מייצרים רווחה חברתית ומפתחים את הקהילה כולה (Landes & Posner, 1989).

מכאן שאחד ממחוללי היזמות הגדולים ביותר הינם ההגנה על הקניין הרוחני, המאפשרת ליוצרים לשקוד ולפתח יצירות חדשות, לזכות בבלעדיות עליהן המתורגמת לרווחה כלכלית, בין אם כיתרון מסחרי ובין אם כתמלוגים על-כך לכל הפחות, וזאת בלי החשש שיאבדו את היתרון התחרותי שלהם כיוצרים. ההגנה על הקניין הרוחני מאפשרת ליוצרים לזכות בתמורה על השקעת מרצם היזמי, לשמר את התמריץ ליזום, לחדש וליצור – ולכן, להגדיל את הרווחה החברתית. לפיכך, ההגנה על זכויות קניין רוחני היא תנאי לצמיחה ושגשוג של כל חברה מודרנית.